פסק-דין בתיק פר"ק 12123-05-11

מונחת בפני מחלוקת חוזית אשר התגלעה בין מפרק, לבין מציע שזכה בהתמחרות שנערכה אולם מצא כי מספר פריטים ברשימת הציוד שכללה ההצעה להציע הצעות אינם נמצאים במלאי. אין חולק, כי הרוכשת אמנם מחתה ככל הנראה על חסרון אותם פריטים, אולם חרף זאת נטלה את יתר הפריטים לחזקתה, או כפי שהרוכשת עצמה מנמקת:

" המבקשת לא מצאה לנכון לבטל את המכר בשל חסרונם של פריטי ציוד בודדים"
(ההדגשות שלי - ו.א)

כמו כן, אין חולק כי הרוכשת סירבה להצעת המפרק, לבטל את הרכש (קרי, לבחור בסעד ביטול והשבה); לעומת זאת, הגישה את הבקשה הנוכחית בה היא עותרת לפיצויי קיום, אשר מייצגים את הרווח שיכולה היתה, לשיטתה, להפיק לו מכרה את הפריטים בשוק החופשי. לשון אחר: בעוד אין חולק, כי הצעת המבקשת התייחסה לפריטים בהתאם למחירים נמוכים יחסית של מימוש מהיר, הרי שתקוותה למכור אותם במחירים גבוהים בהרבה, מגיעה לכך כי בעוד סך ההצעה והתשלום ששילמה המבקשת למפרק על כל המלאי היה 95,000 ש"ח, הרי שכעת היא דורשת ממנו להשיב לה, בגין מה שמוגדר אף על ידה כ"פריטים בודדים", סך של 70,800 ש"ח, לא כולל הוצאות ושכר טרחת עורך-דין.

אכן; תוקף ההלכות העוסקות ב"פיצוי קיום" במקומן מונח, אם כי ספק גדול עד כמה הולמות הן מצב בו לא רק שספק אם ההתקשרות עם המפרק מנעה מהמבקשת לרכוש פריטים נוספים במקום אחר ולנסות למכור אותם ברווח, אלא וגם ובעיקר מקום בו המבקשת עצמה נכנסה אל המצב הבעייתי בידיעה מראש ו"בעיניים פקוחות".
במה אמורים דברים? קיים, לשיטתי, הבדל תהומי בין מצב בו ההפרה בדמות חוסרים בציוד התגלתה לנפגע לאחר שכבר נטל את הציוד לחזקתו והסתמך על הרשימה כפי שהיא, למצב בו הההפרה (קרי, החוסרים) התגלו מראש, בטרם ניטל הציוד , אולם הרוכשת בחרה להמשיך בקיום החוזה כפי שהוא, ורק בדיעבד בחרה לתבוע בגין אותה הפרה .
אם לא די בכך, כי ספק אם התנהלות כזו עומדת בדרישת התנהלות בתום לב ובדרך מקובלת, הרי שאין צורך להכביר מילים כדי לתאר את המצב הכמעט אבסורדי אליו נקלע המפרק. מצב בו כמעט וניתן לומר כי עסקינן ב"מהלך מחושב" בו עמדה המבקשת על זכותה לבצע את "החוזה בצורתו הפגומה", וזאת כאשר לאחר מכן היא מנסה להפוך את המפרק באל-כורחו ל"קונה" של הציוד שהוא עצמו מכר, וזאת בסכומים אשר נראה כי מגיעים עד לכמעט פי עשרה (!) מהערך בו מכר אותם המפרק לרוכשת. כך יוצא, כי המפרק נתבע להשיב מעל 70,000 ש"ח מתוך סך של 95,000 ש"ח שקיבל. הוסף לכך פסיקה צנועה של הוצאות ושכר-טרחת עורך דין, והגענו לכך כי בגין חסרון של מה שהרוכשת עצמה מגדירה כ פריטים בודדים מתוך הרשימה, הרי שבפועל תקבל את הממכר כולו כמעט חינם אין-כסף (!)
במלוא הכבוד הראוי, הרי שאף אם ניתן לטעון כי המפרק התרשל בשמירת פריטים כאלו ואחרים מן הציוד, ספק אם יכול נפגע מחסרון מספר פריטים להפוך את ההפרה ל"קרדום לחפור בו" ובדרך זו לאיין מתוכן כמעט כליל את תשלום התמורה, לאחר שנטל את רוב-רובם של הפריטים לחזקתו.

זאת ועוד; תוצאה אבסורדית זו אינה מחויבת אף לפי ניתוח מפוכח של דיני החוזים.
במלוא הכבוד הראוי, מקום בו מתברר לרוכשת מבעוד מועד, ובטרם נטלה את הפריטים לחזקתה כי הרשימה שונתה, קל וחומר חסרים פריטים בודדים, והיא בוחרת ליטול את הציוד לחזקתה כמו לא ארע דבר, הרי שניתן להתייחס אל התנהלות המפרק כ"הצעה חדשה דה-פקטו"; קרי, הוא מודה בכך כי התמורה השתנתה, וכפי שאכן ארע בפועל, הוא מציע לרוכשת ליטול את הציוד כפי שהוא בפועל, או לחלופין לדרוש את ביטול החוזה והשבת התמורה ששילמה, אם אכן שילמה את התמורה קודם לאותו גילוי (עניין שלא הובהר עד תום בכתבי הטענות).
יוצא, כי מרגע בו החליטה הרוכשת להמשיך ולפעול בהתאם לחוזה חרף "עדכון הרשימה" וההודאה מצד המפרק כי חסרים פריטים, הרי שהלכה למעשה, קיבלה את אותה "הצעה מתוקנת דה-פקטו", כאשר לכל היותר מחתה על חסרון אותם פריטים. וודאי וודאי, שאם היה בכוונתה להעלות דרישה כה עקרונית כמו השבת כ-75% מסך התמורה בגין מספר פריטים חסרים, חובתה היתה להבהיר זאת מראש, בטרם שהיא לוקחת את הפריטים והופכת את החוזה לעובדה , ואת אופציית הביטול וההשבה (כך לשיטתה שלה) ליקרה מאד ולא כדאית כלכלית עבור שני הצדדים. זאת, וודאי וודאי נוכח החובה לפעול בתום לב ובדרך מקובלת, החלים על אף נפגע מהפרה חוזית.

סוף דבר; לו רציתי למצות את הדין עם הרוכשת, יכולה הייתי לפסוק כי נוכח התנהלותה- קרי, נטילת הציוד כפי שהוא למרות החוסרים, קיבלה את "ההצעה החדשה דה-פקטו" כפי שהיא, ועל כן אין היא זכאית לפיצוי כלשהו. כך, אלא אם כן היה עולה בידה להוכיח כי הגיעה להסכמה בעל-פה עם המפרק או מי מטעמו על עדכון של הצעת המחיר, וזאת טרם שנטלה את הפריטים.
עם זאת, לפנים משורת הדין ונוכח העובדה כי אף המפרק נכנס למצב דברים כי ראוי היה שימנע ממנו, וזאת נוכח העובדה כי לא מנע מאותם צדדים שלישיים עלומים ליטול פריטים מן הציוד, החלטתי להורות כי הרוכשת תהא זכאית להשבה וזאת בהתאם לערכם של הפריטים החסרים במחירי המימוש המהיר לפיהם נמכרו לה מלכתחילה; הא ותו לא.